שְׁכוּרָה מֵחֱמֶר, חוֹמֶר הֲפִיצִי,
הֲבָלַיִךְ וְהִכּוֹנִי בְּשִׂכְלִי.
לְכַמָּה הַזְּמָן יַתְעֵךְ וְיַפְרִיד
לְכוֹחוֹתַי בְּעֵיצוֹתָיו וְיַפְלִיא?
מְנוּחָתֵךְ בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים,
עֲשִׂי מִצְווֹת אֱלֹהַיִךְ וְסִבְלִי.
שְׁאוֹן יִצְרֵךְ בְּעָרְמָה אַל יְסִיתֵךְ,
וְיַכְאִיבֵךְ בְּרַע סוּרוֹ1 וְיַחְלִיא.
בְּשׁוּבֵךְ תִּשְׁכְּנִי לָךְ בָּאֳהָלִים,
וְשָׁמָה הִיא מְדוּשָׁתִי וְצַהְלִי.
זְרִיזִים יַעֲנוּ שִׁירָה נְעִימָה,
יְעִירוּנִי לְהִתְקוֹמֵם בְּנָפְלִי.
שְׁכִינָה עַל מְקוֹמֵהֶם תְּרַחֵף,
גְּמוּלֵיהֶם בְּשָׁלוֹם יָעֳרַב לִי.
1 פירוש: טַבְעֻהֻ (טִבְעוֹ).
על הנפש