שְׁלוֹמִי לָךְ מְשׁוּלָּם בֶּן אֲדוֹנִי,
חֲגוֹר חַרְבָּךְ לְעוּמָּתִי וְתִשְׁלוֹף1.
לְבוֹשׁ חֶסֶד סְנִיר שַׁכֵּךְ חֲרוֹנִי,
בְּחֵי נַפְשָׁךְ דְּבָרַי אַל תְחַלֵּף.
מְשׁוֹךְ מִמֵּימְךָ נַשְׁקֶה הֲמוֹנִי,
כְּמוֹ אִישׁ תָּם לְמַקְלוֹתָיו מְקַלֵּף.
שְׁבָה אֶצְלִי וְלָמָּה תִּזְנְחֵנִי,
וְעוֹל דּוֹחֵק יְחִידָתִי מְעַלֵּף2?
בְּמַחְזוּרִים פְּשׁוֹט קוּם הַזְכְּרֵנִי,
תְּסַדֵּר לִי בְּעִיגּוּלָן וְתִגְלוֹף.
זְכוֹר אַהְבָה בְּמַעְגַּל חֵן נְחֵינִי,
וְצוּד יוֹנָה וְלֹא תָּצוּד עֲטַלֵּף3.
יְחִי לִבָּךְ סְגַן בֶּן אַהֲרוֹנִי,
שְׁמַע מִלַּי וְגָרֵש לֵץ מְסַלֵּף.
שְׁלוֹם הָאֵל אֲשֶׁר הֵפִיק רְצוֹנִי
כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁהוּא יוֹרֵד וְדוֹלֵף.